תוכנית הסיפוח והאזרחות הישראלית

מיכאל וייז, נובמבר 2003

mike@actionwise.com

ישראל חייבת ליישם מהר ככל האפשר פיתרון קבע לבעיות בשטחי יהודה ושומרון בגדה המערבית של נהר ירדן.

הצעות קודמות לפתרון בעיות אלה נכשלו. אם מדינת ישראל תמשיך לשאוף לפתרונות קצרי-תווך, הטרור ומנהיגיו ימשיכו לשגשג ולמשוך תומכים חדשים. ישראל אינה יכולה להרשות לאוכלוסיה הערבית ביהודה ושומרון להישאר במצבה המעורפל והלא מוגדר. יש צורך ליישם פתרון קבע ברור ומוגדר כהלכה. המאמצים לחסל את תשתית הטרור ביהודה ושומרון חייבים להימשך, אך הם אינם מספקים פתרון לבעיות היסוד.

חיסול תשתית הטרור יכול ליצור תקופות של שקט זמני ברצף של אלימות מתמשכת. אולם, מחבלים חדשים יקומו כתוצאה מהמצב הבעייתי ואי הוודאות השוררים ביהודה ושומרון. בנסיבות הנוכחיות הערבים המתגוררים ביהודה ושומרון ימשיכו להיאבק נגד מה שהם רואים ככוחות הכיבוש. יהיה זה בלתי מציאותי לצפות כי ערביי יהודה ושומרון יחיו בדו-קיום, יגלו הבנה, ויתמכו במצב בו הם חיים כאנשים חסרי מדינה לאורך זמן בלתי מוגדר. האנשים הנתונים לשליטה קפדנית של כוח משטרתי והחיים בחוסר הוודאות, ללא דרכונים ועם זכויות מוגבלות יהיו נכונים לקבל מנהיגות דמגוגית, אכזרית ומושחתת. האש"פ/הרשות הפלסטינית, החמס והג'יהאד האיסלמי, שמטרתם העיקרית היא חיסולה של מדינת ישראל, רכשו את אמונם של הערבים ביהודה ושומרון.

אנשים רציניים מכל גווני הקשת הפוליטית בישראל, הערבים ביהודה ושומרון והקהילה הבינלאומית מתנגדים נחרצות למצב הנוכחי ביהודה ושומרון. אפילו ראש הממשלה שרון מודע כי במשך 36 שנים האחרונות התקיים ביהודה ושומרון מצב של "כיבוש" שאינו מתקבל על הדעת. בתאריך 26 למאי, 2003 הוא אמר, "אולי לא תאהבו את המילה, אבל מה שקורה הוא כיבוש. להחזיק 3.5 מליון [כך במקור] פלסטינים תחת כיבוש, אני מאמין כי זה הוא דבר נורא לישראל ולפלסטינים". גם אם מסכימים עם הניסוח של רוה"מ וגם אם לאו, שום קמפיין של יחסי ציבור אינו יכול להצדיק שלטון, נאור ככול שיהיה, של הכוחות הישראלים ביהודה ושומרון. למרות האלימות וההתנהגות הבלתי סבירה של הערבים ביהודה ושומרון, לעולם לא תתקבל אצל רוב האנשים ביקורת על עם כבוש.

גב' בלאר (אשת ראש ממשלת בריטניה) אמרה, " אתם לעולם לא תשיגו התקדמות, כל עוד אנשים צעירים מרגישים כי אין להם שום תקווה חוץ מלהתפוצץ." טד טרנר הסביר את הקושי בצורה הברורה ביותר, "הפלסטינים נלחמים בעזרת מחבלים מתאבדים אנושיים; זה כל מה שיש להם. לישראלים... יש את אחד המכונות הצבאיות החזקות בעולם. הפלסטינים הם חסרי כל. אז מי הם המחבלים? אני סבור כי שני הצדדים מעורבים בטרור".

תחת לחץ כבד מבית ומחוץ, הממשלה הישראלית בחרה להיכנע ללחץ מה"קווארטט" (למרות 14 התנאים המעורפלים של שרון) ולהמשיך עם מפת הדרכים המציבה חלופה לאוסלו. "מפת הדרכים" הוצעה כדרך לסיים את ה"כיבוש" ולצאת מהמבוי הסתום הנוכחי. לאור הכישלון הנוכחי והעתידי של מפת הדרכים, צצו פתרונות אחרים.

האדריכלים של הסכמי אוסלו פרסמו את הסכם ג'נבה "טיוטת הסכם קבע", גרסת פתרון של שתי מדינות מפחידה עוד יותר מזו של הסכמי אוסלו. כפי שיוסבר בהמשך, פתרון של שתי מדינות יוביל באופן בלתי נמנע למלחמה גדולה וטרגית בין ישראל ושכניה.

ההצעות האחרות לטיפול בערביי יהודה ושומרון הציעו ענישה מחמירה ו/או טרנספר למקומות לא מוגדרים. ח"כ אליעזר כהן (ישראל ביתנו) אמר, "זאת מלחמה ולא רק טרור, ועלינו להילחם בצורה מתאימה. הם נלחמים בנו עם כל האמצעים והנשק העומדים לרשותם, וגם אנחנו חייבים לעשות את אותו הדבר. הצבא שלנו יודע בדיוק מה צריך לעשות, והגיע הזמן לעשות זאת".

תוכנית אלון לשלום שמה את ישראל בעמדה לא מציאותית של שינוי האופי של השכנה בירדן. התוכנית קובעת, "ירדן היא פלסטין. התושבים הערביים ביהודה ושומרון יכולים לעבור, בלי להוציא אותם מביתם. הם יקבלו אזרחות במדינה ערבית פלסטינית שבירתה עמאן". לצערנו, למרות שישנה אפשרות שהמשפחה ההאשמית השולטת בירדן תופל בעתיד, יהיה זה לא מציאותי להציע כי ישראל תפעל כיום לביצוע שינוי זה.

בין היתר תוכנית אלון מציעה:

1. הכרה בשתי מדינות לשני עמים בשני צדדים של נהר ירדן. המדינה הירדנית/הפלסטינית שבירתה עמאן, ומדינה יהודית שבירתה ירושלים.

2. הערבים הנותרים ביהודה, שומרון ועזה יקבלו אזרחות במדינה הירדנית/הפלסטינית. לפלסטינים הערבים המחזיקים באזרחות ישראלית תוצע אזרחות חלופית במדינה ירדנית/פלסטינית.

3. במקרה והערבים ביהודה שומרון ועזה יפרו את התנאים של תוכנית זו, הם יגורשו למדינתם לעברו השני של נהר ירדן.

בהצעות אלה לפתרון של מצב אי הוודאות הנוכחי ישנם פגמים חמורים. פתרון של שתי מדינות יצור ישות הדבקה במטרה להשמיד את ישראל ויאפשר למדינה זו להתכונן ולבצע מעשים אלימים. היא תממן ותתמוך בטרור, תביא למלחמת התשה נוספת ולאחר מכן לעימות אזורי רב-מימדים. אין בכוחם של הערבים מתונים ביהודה ושומרון להפיל את המחבלים שירשמו לזכותם את הקמת המדינה העצמאית החדשה. התוצאות הסופיות תהיינה אלימות חסרת תקדים ופגיעה במורל ו/או חיסולה של מדינת ישראל.

אף ארגון או מנהיג ערבי, אפילו אלה הטוענים כי הם מכירים בזכותה של ישראל להתקיים, לעולם לא הכיר באופן מלא בזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית בשטח כלשהו בצידו המערבי של נהר ירדן. במצב הנוכחי בעולם, יש סבירות נמוכה למדי כי יופיע ארגון והתחייבות ערבית מסוג זה.

תוכנית

ישנו צורך לחלופה הגיונית בשליטה פנימית מלאה של מדינת ישראל, ולכן אני מציע כדלהלן:

א. ישראל תספח רשמית את האזור בצידו המערבי של נהר ירדן, חוץ מעזה, ותהפוך אזור זה לחלק בלתי נפרד ובלתי הפיך של ישראל.

ב. לתושבים הערבים תוצע האפשרות להפוך לאזרחים ישראלים בדרך שתתואר בהמשך.

סיפוח

הסיפוח יעניק לערביי יהודה ושומרון מעמד ברור ומוגדר. לאחר הסיפוח, לא תהיה לרשות הפלסטינית סיבה להתקיים והיא תפורק ותוצא מחוץ לחוק יחד עם כל תשתיות הטרור. הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור יהיו נתונים לשלטון החוק הישראלי ויטופלו בצורה דומה לזאת בה מטפלים כל המדינות עם ארגונים פנימיים העוסקים בחתרנות, בגידה ופשע. ישראל לא תשלוט ביהודה ושומרון כ"כוח כובש". חשוב להבין, כי הסיפוח יצור גמישות רבה יותר עבור ישראל בטיפולה בנושאים ובבעיות ביהודה ושומרון. בעיות אלה תחשבנה לבעיות פנים-ישראליות ולא כעניינים הנתונות לבחינה בין-לאומית קפדנית על ידי אלה הרואים את הגדה המערבית כשטח "כבוש".

מסיבות היסטוריות ואחרות עזה בפרוש לא תיכלל בסיפוח. על ישראל לסגת מעזה באופן מיידי ובצורה מסודרת. הגבול עם עזה ימשיך להיות מוגדר ומובטח כהלכה. קבוצת מומחים תנתח את הנושאים הקשורים לעזה בנפרד.

אזרחות ישראלית

התהליך והאסטרטגיה של הצעת האזרחות הישראלית לערבים ביהודה ושומרון חייבים להיות מתוכננים בקפידה, ולכלול את התזמון, ואת הגורמים הדמוגראפיים, הגיאוגרפיים, ההיסטוריים, והחברתיים. האזרחות תכלול: שירותי בריאות, חינוך, רווחה, תמריצים כלכליים, תעסוקה, רשתות בטחון סוציאלי, זכות הבחירה ועוד. החובה האזרחית תכלול גם שבועת אמונים פומבית למדינת ישראל. התהליכים והפרטים של הצעת האזרחות יקבעו כעניין פנים-ישראלי. כל מדינה קובעת את כללי ההתאזרחות, וישנם מודלים רבים החל מהקיצוניות של שוויץ והמדינות המוסלמיות וכלה במדינות ליברליות יותר. מכוון שהתהליך יתוכנן בשלבים לאורך זמן, תשמר היכולת להכניס את השינויים הדרושים לפי הנסיבות המשתנות.

היסוד המרכזי ברור. נושאי הטיפול באוכלוסיית יהודה ושומרון יהפכו לבעיה פנים-ישראלית ויחדלו מלהיות עניין בין-לאומי ליפי הנפש המגנים על אוכלוסיה "כבושה". מנקודת מבט הומניטארית השירותים הסוציאליים לכל אוכלוסיית יהודה ושומרון יהיו ברמה הבין-לאומית הגבוהה ביותר.

לערביי יהודה ושומרון שיבחרו שלא לקבל אזרחות ישראלית תהינה מספר אפשרויות:

1. להישבע אמונים למדינת ישראל ולהישאר כתושבים ארעים עם זכויות מוגבלות.

2. אלה שלא יהיו מוכנים להתחייב לשמור על חוקיה של ישראל יהיו חייבים לעזוב לעזה, ירדן או אחת ממדינות ערב. 900,000 יהודים עזבו את המדינות הללו בשנת 1948[1] (במקרים רבים רק עם הבגדים שעל גופם) . ישראל אינה יכולה ואינה צריכה לסבול אנשים שאינם מוכנים להתחייב לשמור על חוקיה.

לאחר הבהרת האופי ההחלטי והבלתי הפיך של הסיפוח לתושבי יהודה ושומרון, אנשים בעלי אינטרסים בקרקעות, עסקים, בתים ומשפחה ככל הנראה יבקשו לקבל אזרחות ישראלית, במקום להעמיד את עצמם מול התוצאות של זכויות מוגבלות או גירוש. אלה עם אינטרסים מוגבלים או ללא אינטרסים יצטרכו לבחור בין האפשרויות הללו.

יש להניח כי עם אפשרות לקבל אזרחות ישראלית, ערביי יהודה ושומרון יבחרו בחיים, שלום, ושאיפה לאושר שהאזרחות תעניק להם. במצב הנוכחי, ללא חלופות אחרות חוץ ממה שמוצע על ידי ארגונים אלימים ואכזריים כגון הרשות הפלסטינית, החמס, הג'יהאד האיסלמי, הפת"ח והתנזים אין פלא שערביי יהודה ושומרון לכאורה תומכים באלימות וטרור.

היסטוריה

לעולם לא מאוחר לתקן את טעויות העבר. בשנת 1948, לאחר הדחייה של הצעת האו"ם מנובמבר 1947 ע"י העולם הערבי, הגדה המערבית נכבשה ע"י טרנס-ירדן. בהחלטה חד-צדדית של הפרלמנט הירדני באפריל 1950מזרח ירושלים ויהודה ושומרון נספחו לטרנס-ירדן ויצרו יחד את הממלכה ההאשמית של ירדן. מלבד בריטניה ופקיסטאן שאר העולם לא הכיר בסיפוח.

מדינות ערב אחרות לא ויתרו על תביעתן על הגדה המערבית וירושלים. בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, ישראל הרחיבה וסיפחה את ירושלים, אך לא טיפלה במעמדה של יהודה ושומרון. הערבים המתגוררים שם נשארו במצב של אי וודאות אשר הפך לקרקע פורייה למחבלים שממשיכים במאמציהם לחיסולה של ישראל.

הרווחים של הסיפוח

רווח צדדי חשוב של הסיפוח תהיה הפיכת המגמה בין רבים מערביי ישראל המתחילים להפגין סימנים חמורים של חוסר נאמנות. אין פלא כי הקמה בלתי נמנעת של מדינה פלסטינית טרוריסטית מעוררת אצל ערביי ישראל דאגות רבות כי בסופו של דבר הם יסומנו כבוגדים ומשתפי פעולה עם האויב הציוני השנוא. דאגות אלה מכבידות עליהם ועל האופי בו הם מתנהגים בתפקידם כאזרחים ישראלים. בדומה, לאחר שהתבררה הסבירות הגבוהה שמעמדה של ירושלים הפך לנושא למשא ומתן, העמדות וההתנהגות של האוכלוסיה הערבית עברו שינוי דרמתי. שינוי זה יצר דאגה רבה לגבי המעמד הסופי של האוכלוסיה הערבית ולגבי הדרך בה יתגמלו המחבלים את שיתוף הפעולה עם הציונים.

אם הסיפוח יתוכנן היטב, בדומה לכל העליות בהיסטוריה של ישראל, הגידול באוכלוסיה הישראלית יצור תמריץ לצמיחה כלכלית. בנוסף לגורמים ההיסטוריים של הגידול הנובע מהגירה, סביר להניח כי שיתוף הפעולה עם האזרחים הערבים בסופו של דבר יעזור לישראל להפוך לכוח כלכלי ופוליטי חשוב במזרח התיכון. כל גל עליה חדש הביא עימו דאגות בישראל. אך, בסופו של דבר, כל קבוצות העולים תרמו בדרכים שונות לחוסנה ושגשוגה של ישראל.

התנגדויות ודאגות

1. דמוגרפיה - שיעורי הילודה באוכלוסיה הערבית הם גבוהים, ורבים צופים כי היהודים יהפכו למיעוט בשטח שבצידו המערבי של נהר ירדן.

2. פוליטי - המפלגות הפוליטיות בישראל מודאגות כי הן תאבדנה את מוקדי הכוח שלהן.

3. תגובת העולם - העולם יתנגד לפתרון ישראלי חד-צדדי לבעיותיה. טרם ננטש הרעיון של המדינה הפלסטינית שחזו היוצרים של מפת הדרכים, אויביה הנצחיים וידידיה של ישראל גם יחד, ואלה שטרם התייאשו מהסכמי אוסלו.

4. מדינה יהודית - איך תוכל ישראל לשמור על אופייה כמדינה יהודית? (ניסוח שונה במקצת של התנגדות מס' 1)

הפרטים של הסיפוח והביצוע של תוכנית ההתאזרחות חייבים להישקל בקפידה על מנת להרגיע דאגות אלה ואחרות. נושאים למחשבה:

א. הזכויות לאזרחות ישראלית, כולל זכות הבחירה, יוענקו בשלבים לאורך תקופה של 15 עד 20 שנים.

ב. זכויות אזרחיות תינתנה בהתאם לקווים מנחים וקני מידה כגון גיל, מקום לידה, מקום לידה של הורים או סבים, השכלה, תעסוקה, עבר פלילי, מצב רפואי, כפר או עיר מגורים ושיקולים נוספים.

ג. אזרחות וזכויות הנובעות ממנה חייבות להתבצע בשיתוף פעולה כלכלי ומבצעי של הארגונים הבין-לאומיים.

דמוגרפיה

כיום, מתגוררים בישראל 5.5 מליון תושבים שאינם ערבים, 1.1 מליון ערבים, ו-2.1 מליון ערבים ביהודה ושומרון. במקרה ושתי שליש (2/3) מערבי יהודה ושומרון יהיו כשירים לקבל מעמד חדש של אזרחות ושליש (1/3) יבחרו במעמד של תושבי ארעי, בהתחלה המספר המקסימאלי של אזרחים ערביים יגיע ל-2.5 מליון, מתוך אוכלוסיה כוללת של 8.7 מליון. (חשוב לציין כי הענקת אזרחות לא תתבצע תוך יום אחד ותהיה נתונה להשגחה קפדנית.) במהלך הדורות יהודים שגשגו בתנאים בהם יחסי הכוחות היו קשים בהרבה, בסביבות בהן לא הייתה להם שום שליטה. מספרים אלו מבוססים על ההערכות העדכניות ביותר ואינם מחשיבים שיעורי ילודה, תמותה או הגירה עתידיים.

לאורך ההיסטוריה, שיעורי ילודה היו תמיד קשים לצפייה, במיוחד במצב ההפכפך השורר היום בארץ ובעולם. לדוגמא, במהלך 5 שנים האחרונות, ירדו שיעורי ילודה במצרים ובירדן בצורה המעוררת תדהמה. עם היכנסו של סגנון חיים מערבי ומודרני ליהודה ושומרון, שיעורי הילודה יצנחו. בעולמנו המשתנה, גורמים חשובים אחרים ואירועים בלתי צפויים ישפיעו באופן בלתי נמנע על הגידול היחסי באוכלוסיה.

מאז הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 וגם לפני כן, כל החישובים והתחזיות בדבר התעלמותה של ישראל וחוסר אפשרות לרוב יהודי בבית הלאומי היהודי התבררו כמוטעים. לא נצפו עליית יהודים מארצות ערב ומרוסיה ושינויים דמוגראפיים אחרים. אין סיבה להסתמך על תחזיות ילודה לא מהימנות כסיבה עיקרית לדחייה של פתרון שפוי למצב הנוכחי הבלתי נסבל. אם תוכנית הסיפוח לא תצא אל הפועל, ניתן לצפות כי הילודה באוכלוסיה עוינת מבית ומחוץ תגדל במטרה היחידה של השמדת מדינת ישראל. לאחר הסיפוח, כעניין פנימי, ניתן לעודד שיעורי ילודה רגילים על ידי תוכניות ותמריצים ממשלתיים.

מהטיר מוחמד, ראש ממשלת מלזיה, הציג לאחרונה הבנה מעמיקה של דמוגרפיה. הוא טען כי, "היהודים שולטים בעולם באמצעות שליחיהם" ו"גורמים לאחרים להילחם ולמות למענם". הוא ציין גם כי היהודים, "המציאו סוציאליזם, קומוניזם, זכויות האדם, ודמוקרטיה" כדי למנוע רדיפות ולקבל לידיהם את השליטה על המדינות החזקות ביותר. מהטיר אמר, "1.3 מיליארד מוסלמים אינם יכולים לנצח כמה מיליוני יהודים.... מכיוון שאנחנו נמנעים מללמוד מדעים ומתמטיקה כחסרי ערך לחיי עולם הבא, כיום אין לנו את היכולת ליצור נשק משלנו כדי להגן על עצמנו. אנחנו חייבים לקנות נשק מאויבינו ומשונאינו". ראש הממשלה מבין כי מספרי אוכלוסיה גולמיים הם רק גורם אחד בניתוח של אוכלוסיות ומגמות חברתיות.

דמוגרפיה היא מדע מורכב ומחקרה לא מתעסק אך ורק בספירת האנשים. אחד מהמצבים הדמוגראפיים הבלתי מאוזנים ביותר במזרח התיכון מתקיים בממלכה ההאשמית של ירדן. למעלה מ-75% מהאוכלוסיה טוענים להיותם "פלסטינאים". אף אחד אינו יודע מתי המיעוט השולט יופל ומתי ירדן תהפוך למדינה פלסטינית בגדה המזרחית של נהר ירדן. אולם, לאחר הסיפוח, הפלסטינים יבינו כי סביר להניח כי אם וכאשר תקום מדינה פלסטינית היא תקום בגדה המזרחית ולא בגדה המערבית של נהר ירדן. ההשפעה של ירדן/מדינה פלסטינית על נושאי האזרחות והדמוגרפיה תהיה משמעותית מאוד. במצב הנוכחי, יהיה זה בלתי אחראי מצידה של ישראל להגיע להסכמות אשר תוכלנה להשפיע על האפשרות של פתרון אמיתי של שתי מדינות: מדינה יהודית בגדה המערבית ומדינה מוסלמית בגדה המזרחית.

המדינה היהודית

חוק השבות של המדינה היהודית לא ישתנה ויתייחס רק ליהודים. לערבים צריכה להיות האפשרות להתגורר באחת מ-22 מדינות ערב, כפי שהיהודים חופשיים להתגורר במדינה יהודית אחת קטנה. ההגדרות האחרות של המדינה היהודית יקבעו על ידי ועדה מתאימה ויהיו נתונים לחוקי יסוד בלתי הפיכים של מדינת ישראל לפני הסיפוח.

מימון

ישראל צריכה להשקיע משאבים בפיתוח ובניה מחדש של התשתית החברתית ביהודה ושומרון במקום להשקיע בבניית גדרות ואגירת אמצעי לחימה. מדינות עם אינטרסים עמוקים בפתרון של שלום לסכסוך הנוכחי תהיינה מוזמנות להשתתף בפיתוחה של חברה משגשגת ומתקדמת ביהודה ושומרון, שתעסוק במדע, סחר ומסחר ותהפוך למקור ותמריץ של שגשוג אזורי.

תזמון הסיפוח

חיוני לבצע את הסיפוח במהירות . האירועים הבאים (לאו דווקא לפי סדר חשיבותם) יכולים ליצור לחץ משמעותי נוסף על ישראל ולהפוך את ההחלטה על סיפוח לקשה יותר:

1. המצב הבין-לאומי מתדרדר במהירות. העולם מלא במשברים פוליטיים, כלכליים וחברתיים.

2. ישנו סיכון כי בוש יפסיד בבחירות בארה"ב בנובמבר 2004.

3. ההשפעה הפוליטית הגוברת של האיחוד האירופאי-הרוסי מזיקה לאינטרסים של ישראל.

4. ה"כיבוש" גורם לרגשות אנטי-ישראלים ואנטי-ציונים גוברים והולכים.

5. הטרור הבין-לאומי והשפעותיו.

6. מצב אי הוודאות מביא להגברת הלחץ כלכלי, פוליטי וחברתי בתוך ישראל.

ישנה אפשרות להדיח את מנהיגי הטרור ובד בבד להעניק סביבה נורמאלית יותר לערביי יהודה ושומרון. אם ישראל לא תפעל עכשיו, ותמשיך לקדם פתרון של שתי מדינות זמני, אין ספק כי היא תצטרך לנהל מלחמה רבת-מימדים עם המדינה הטרוריסטית החדשה ובעלי בריתה. לאחר המלחמה הבאה, הסיפוח יהיה הרבה יותר אטרקטיבי, אבל למה לסבול את הטרגדיה של מלחמה נוספת? ישראל חייבת לפעול היום לסיפוח, שהוא פתרון הוגן וצודק, לפני שההזדמנות תעלם.

הסיפוח הוא רק שאלה של זמן. הוא יתבצע באחד מהזמנים הבאים:

1. כעת, בצורה מושכלת, מתוכננת ומסודרת,

2. לאחר פיגוע או פיגועי ענק נגד ישראל,

3. לאחר הקמת מדינת טרור חדשה שתביא לעימות אזורי רב-מימדים.

מקורות נבחרים:

החלטת סיפוח לדוגמא:

סיפוח הוואי, 1898

http://www.fordham.edu/halsall/mod/1898hawaii1.html

הצהרת בלפור, נובמבר 1917

http://www.yale.edu/lawweb/avalon/mideast/balfour.htm

המנדט בפלסטינה - מועצת חבר הלאומית, 24 ליולי, 1922

http://www.yale.edu/lawweb/avalon/mideast/palmanda.htm

תוכנית החלוקה והאיחוד הכלכלי של האום, 29 לנובמבר, 1947

http://domino.un.org/UNISPAL.NSF/9a798adbf322aff38525617b006d88d7/7f0af2bd897689b785256c330061d253!OpenDocument

הנוסח הרשמי של מפת הדרכים

http://www.mfa.gov.jo/pages.php?menu_id=168

---

[1] החלטת בית הנבחרים 331 קוראת לקהילה הבין-לאומית להכיר במצבם של 900,000 פליטים יהודיים ממדינות ערב. הוא קורא גם לאונר"א (סוכנות הסעד והרווחה של האו"ם) להקים תוכנית להתיישבות הפליטים הפלסטינים שנוצלו בצורה מבישה על ידי העולם הערבי. בשלב זה אונר"א ממשיכה לממן את הקיום האכזרי שלהם במחנות הפליטים מסיבות פוליטיות.